סבא ז'ק לוי ז"ל

אתמול בלילה, 17.5.11
בערך בשעה 22:00, סבי התמוטט בביתו
כנראה שחטף דום לב.
בוצעה בו החאיה במשך כשעה וחצי אבל לא שרד.
אני שמחה בשבילו שהוא מת מוות מהיר ללא כאבים.
הוא חי חיים מלאים ושמחים, הייתה לו משפחה מדהימה ואוהבת.
אני גאה מאוד בסבא שלי.
ההלוויה תתקים ב 19.5.11 בשעה 17:00
בבית העלמין שבסביון.

סבא אני אוהבת אותך ומתגעגעת מאוד
הנכדה האוהבת שלך אילי.

סרט על חיי ז'ק לוי

מסלול חיי יעקב לוי

View מסלול חיי סבא ז'ק ( יעקב ) לוי in a larger map

סיפור ילדותו של ז'ק

ז'ק לוי נולד ב-2 ביוני בשנת 1927 בעיר חסקובו שבבולגריה להורים ישראל ולונה ( לבנה, בעברית ). ביתו של ז'ק היה בית דל אמצעים והוריו עבדו קשה יום יום בכדי להחזיק בית ושני ילדים . ( לסבי היה אח ושמו ניסים ) . הפרוטה בביתו של ז'ק לא הייתה מצוייה , אך מזון היה תמיד . הדומיננטית במשפחה הייתה אמו של ז'ק ( לונה לוי ) והילדים ואביו קבלו זאת כמובן מאליו . שני הורים של ז'ק נולדו בבולגריה אף שני זוגות הוריהם ( של הוריו של סבי ) נולדו ארבעתם באותה עיר, כיום על גבול טורקיה ( העיר עברה מידי טורקיה לבולגריה ומידי בולגריה

לטורקיה עשרות פעמים במשך השנים עד אשר קבלה בולגריה את עצמאותה . )הערכים שעליהם התחנך ז'ק הם : כיבוד אב ואם, אהבת המולדת, כיבוד מסורות ישראל, צניעות, אמת ואהבת לרעך כמוך . ילדותו של ז'ק עברה עליו בעיר חסקובו בה קהילה יהודית של כ- 600 נפש . ז'ק למד בביה"ס היהודי עד כיתה ד' ואז בכיתות ה,ו,ז (שנחשבו אז חטיבת הביניים) למד ז'ק בבית ספר ממלכתי בולגריה.
ז'ק לקח חלק בפעילויות ציוניות במכב"י וכשהגרמנים נכנסו לבולגריה ואסרו על פעילות התנועות הציוניות עבר ז'ק לבית"ר שהמשיכה להתקיים בסתר.

ז'ק מספר שהתחושה של ההזדהות עם עמו הייתה מוחלטת. הוא היה מקנא בשכניו הטורקים , הרומנים והייגוסלוים שיש להם מדינה משלהם, גם הוא רצה מדינה ! ביום העצמאות של בולגריה הוא עמד במסדר כמו כל ילדי בולגריה והיה שואל את עצמו : "איפה מדינתי?! מה , אנחנו פחותים מהגויים? אנחנו יותר טוב מהגויים! הרי אנחנו היהודים מצטיינים הרבה יותר בלימודים מאשר הגויים ! " באותו רגע נפלה בו החלטה , שמקומו היחיד הוא אך ורק במקום אחד . ארץ ישראל.

העלייה לארץ ישראל והשהות בארץ

שנתיים קודם להחלטה , הגרמנים נכנסו לבולגריה ( שנת 41 ) . למרות כל מה שקרה עם יהודי אירופה . המדינה היחידה באירופה שהגנה של יהודייה ואיש מהיהודים לא נפל בידי המרצחים הגרמנים הייתה בולגריה ולכך 3 סיבות עיקריות:
# אהדת האוכלוסיה הבולגרית לאוכלוסיה היהודית.
# המלך בוריס שעזר ליהודים.
# הכנסיה הפרווסלוית.

לאחר ההחלטה שהחליט סבי ביום העצמאות של בולגריה בהיותו בן 16 החליט סבי לספר להוריו על ההחלטה .
הוריו התנגדו כמובן התנגדות מוחלטת שהוא יעזוב את הבית , ועוד באמצע מלחמה . אבל כמו שאומרים , לא עזר להם . סבי התעקש לעלות ואפילו איים לעזוב . בסוף המשפחה נכנעה.

בשנת 1943 , סבי ועוד קבוצה של כמה נערים ונערות מבולגריה מימשו את החלום , והתחילו בדרכם לארץ ישראל.
סבי מספר שאת בולגריה הם עזבו ברכבת ונקלטו לאחר מעבר הגבול ע"י הג'וינט והקהילה היהודית באיסטנבול.
לבושם היה דל ומזון ברמה גבוהה לא ראו כבר המון זמן. חודש ימים טיפלו בהם במלון . הם קיבלו לבוש , ותנאי מחייה ובפעם הראשונה לאחר כמה שנות מלחמה הם טעמו שוקולד . דבר שלא חשו את טעמו שנים רבות.
למלון בו התגורר סבי קראו פרה-פלס . המלון קיים גם היום (סבי ביקר בו לפני כמה זמן להלעת זיכרונות ).
מאיסטנבול , נסעו ברכבת לסוריה לעיר חלפ ומשם המשיכה הרכבת לראש הנקרא.
בכניסתם לארץ ישראל המנדטורית נערצרו ע"י הבריטים כי לא היה להם אישורי כניסה לארץ ישראל.
כיוון שלא היו להם אישורי כניסה , הם הועברו למחנה מחנה מעצר "עולים עתלית" . במחנה עתלית שהה כחודש ימים ומשם הועבר לקבוצת גבע שבארץ ישראל במסגרת חברת הנוער.
בגבע , סבי מספר שהתאהב בעבודת השדה והיה מספויניק ( אחד שמכין את האוכל לפרות ) .
הכל היה טוב ויפה מספר סבי , עד שבשלב , כשהיה בן 17 בשנת 1944 , למד שבארץ ישראל קיימים ארגוני מחתרת. האצ"ל ( הארגון הצבאי לאומי ) והלח"י (לוחמי חירות ישראל ) . סבי ידע טוב מאוד את ההיסטוריה הבולגרית , וידע שאת עצמאותה קיבלה בולגריה רק באמצעות מלחמה ישירה במשעבד הטורקי .
הוא הגיע למסקנה שהוא צריך להצטרף לאחד הארגונים בכדי לתרום את חלקו.

תקופות המעצר והמאסר

ז'ק עזב את הקיבוץ ועבר לגור עם חבר שלו בקריית חיים שבמפרץ חיפה. באותו זמן , הוא הצטרף לאצ"ל.
בשירותו באצ"ל הוא השתתף בכל מיני פעולות של האצ"ל נגד הבריטים.

כשהיה בן 20 ב - 3.4.1947 בעת שחזרו מפעולה של פיצוץ גשרים ורכבות בדרום הוא נעצר ונשפט י"י הבריטים ל 15 שנות מאסר. בתחילת המאסר הוא ישר במחנה לטרון ומשם הועבר לבית הכלא המרכזי בירושלים שבמגרש הרוסים . מאחר שהוא היה מוגדר כטרוריסט מסוכן הוא הועבר לבית הסוהר המרכזי שבעיר עכו ( שהייתה אז עיר ערביה כולה ) . היה לו ברור מהיום הראשון בכלא שהוא לא באמת הולך לשבת 15 שנה בבית הסוהר .

פריצת כלא עכו

היה לז'ק ברור שיש פתחים שאפשר דרכם להמלט רק הבעייה הייתה למצוא את הפתח. ואכן , הוא וחבריו שישבו עמו בכלא החלו לחפור מנהרה מבית הסוהר החוצה.
מפקדת האצ"ל החליטה לתקוף ולפרוץ במטרה לשחרר אסירים מכלא עכו ואכן אנו התרכזנו בפנים וחפרנו דרך עד החומה.
הגניבו לז'ק ולחבריו חומרי נפץ לבית הסוהר וב 4.5.1947 בסביבות השעה 5 לפנות ערב , פוצצה החומה ע"י אנשי האצ"ל שבאו ממחוץ לחומה לבושים כחיילים בריטים. באותו זמן , סבי פרץ את השערים הפנימיים עם חומרי הנפץ שהיו בידו.
הוא הצליח להמלט מבית הכלא. אמנם פצוע ( כדור ביד ) אבל בריא ושמח שנפשו .

ז'ק מספר שבכדי לא להתפס , הוא היה מחופש חלקית : הוא צבע שערותיו , הלך עם משקפים ( מידה 0 ) , והוא הולך עם חולצה רוסית כדי שלא יזהו אותו. והתחפושת הזו בעצם שמרה עליו מהבריטים על לתחילת מלחמת השחרור.

כשהראתי לסבי את התמונות שמצאתי באינטרנט , תמונות של הכלא , סבי זיהה במדוייק כל תמונה ותמונה , הוא סיפור לי איפו הוא היה נוהג ללכת לטייל , מאיפה פוצצו את החומות ועוד המון פרטים שענינו אותי לשמוע.