בעיות בכליות

כשחזר ז'ק מארגנטינה, החלו בעיות בכליות שלן והוא החל בטיפול תרופתי. ככל שחלף הזמן, מצב כליותיו הלך והחמיר. למרות הבעיות הבריאותיות, ז'קהמשיך בשליחויותיו לדרום אמריקה 3-4 פעמים בשנה, כאשר משרדו נמצא בירושלים.
בשנת 1996, מצב הכליות של ז'ק התדרדר מאוד עד שהוא לא יכול היה להמשיך לעבוד, אלא אם הוא עושה דיאליזה (טיפול רפואי לכליות) 3 פעמים בשבוע. סבתי עתליה, אמרה שהיא לא מסכימה שהוא יעשה דיאליזה 3 פעמים בשבוע והיא הייתה נכונה לתרום לו כליה. כששמע בנו הבכור של ז'ק, אורי, על מחלת הכליות שלו, הוא אמר: " אבא, אני תורם לך כליה".
ז'ק התרגש מאוד ממחוות בנו ואמר לו: "עצם העובדה שרצית לתת, בעייני כאילו נתת. ההורים נועדו לתת ולא לקחת, לך יש משפחה לגדל". להצעה שהציעה סבתי, סבי סירב בתחילה, אבל לאחר בדיקות יסודיות התברר שסוג הדם שלהם אחיד, ויש התאמת רקמות דבר שמאפשר לסבי לקבל את אחת משתי כליותיה. ואכן, נכון להיום, 14 שנה מאז, סבי וסבתי, כל אחד מהם חי עם כליה אחת, ז'ק חי ונושם, והכול בזכות רעייתו שהצילה את חייו.